החלטה בתיק ב"ל 4158-09

רקע כללי

1.    בפניי בקשה לפסילת חוות דעת המומחה הרפואי ולמינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף (להלן: "הבקשה").

2.    התובע יליד 1941, עובד כמגדל דבורים משנת 1981.

3.    ביום 9.12.10 מינה בית-הדין מומחה יועץ רפואי בתיק זה פרופ' חיים צינמן (אורטופד) על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין הפגימה ממנה סובל התובע בגבו לבין תנאי עבודתו כפי שפורטו בתשתית העובדתית שבהחלטת המינוי.

במסגרת ההחלטה כאמור צוין, בין היתר, כי עבודת התובע היתה כרוכה בפעולות כיפוף ונשיאת משאות כבדים, כפי שפורטו בהחלטה, בהתאם לפעולות הנדרשות בעבודתו של כוורן בחודשי השנה השונים. עוד נכתב בהחלטה כי במהלך עבודתו נדרש התובע להתכופף כפיפות מרובות, פרקי זמן ממושכים בכל יום עבודה. פעולה שחזרה ונשנתה לאורך כל ימות השנה ובמהלך כל שנות עבודתו כדבוראי בין השנים: 1981 - 2005.

כן נכתב שם כי עובר לתחילת עבודתו כדבוראי שירת התובע בשרות סדיר וקבע, לאורך שנים, ביחידה קרבית והשתחרר כמפקד ענף אימון מפקדים ומדריך בקורס מג"דים בחיל השריון בשנת 1981, כאשר במסגרת קביעת דרגת נכות שנערכה לו בחודש 12/79 - על-ידי וועדה רפואית של משרד הבטחון - לא נקבעה כל נכות בשל הפגימה בגבו.

4.    במאמר מוסגר יצויין כי פרופ' צינרמן מונה למעשה כמומחה רפואי נוסף מטעם בית-הדין וזאת בהתאם להסכמה של הצדדים מיום 13.10.10 לאחר שבתיק זה נתנה חוות דעת של רופא אורטופד נוסף ד"ר סלטי.

5.    במסגרת חוות הדעת שהגיש המומחה פרופ' צינרמן לבית הדין מיום 26.12.10 השיב המומחה לשאלות בית-הדין בנוגע לקשר הסיבתי, בין היתר, כך:

אשר לפגימה ממנה סובל התובע נכתב - כי מדובר בבלטי דיסק בכל הגבהים בעמוד השדרה המותני ו- Spondylolysis + Lysthesis.

אשר לשאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה לבין תנאי עבודתו כתב המומחה, בין היתר, כך:

"אין תשובה פשוטה וחד משמעית באם קיים קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה,מצד אחד כבר באישור צה"ל נרשם שב- 12.6.65 סבל מ- Law Back Pain ...

אין ספק שהעבודה כפי שתוארה מפרק העובדות הינה עבודה קשה מאוד. אך לא ברור באם העבודות בוצעו לבד או בעזרת פועל או שניים. העבודה כפי שתוארה עד כמה שהינה 'עבודה קשה' אין מדובר בתנועה על פי תורת המיקרו-טראומה אך יחד עם זאת אין ספק שעבודה כזו אינה מוסיפה בריאות לאדם שסובל מבעיות גב.

מצבו הרפאי של התובע אינו נובע מסדרה של פגיעות זעירות על פי תורת המיקרו-טראומה. מדובר בהליך תחלואתי מתמשך.

יתכן והעבודה הנ"ל החישה את בואה של המחלה כך שאלמלא העבודה יתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר והשפעת העבודה על המחלה בעת שהופיעה היתה פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים הקונסטיציונליים."  

תמצית טענות הצדדים

6.    במסגרת הבקשה טען התובע, בין היתר, כי יש למנות מומחה אחר או לחילופין, נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית, וזאת מן הטעמים כדלקמן:

§          לאחר קבלת חוות-הדעת של פרופ' צימרמן נודע לב"כ התובע כי בית-הדין הארצי לעבודה קבע בעב"ל 361/07 מירה אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 21.2.08) (להלן: "ענין מירה אוחיון") כי יש למנות מומחה נוסף וזאת משהוכח בפניו שפרופ' צינרמן דוגל "באסכולה" לפיה לא תתכן פגיעה בגב כתוצאה ממיקרו טראומה.

§          המומחה הטיל ספק ולא התיחס לחלק מהעובדות שפורטו בפניו בהחלטת בית-הדין. זאת, משהטיל ספק בעבודתו הקשה של התובע ועת שהתעלם מכך שהתובע נדרש לבצע פעולות חוזרות ונשנות משך פרקי זמן ממושכים. בכך התעלם מן התשתית העובדתית שנקבעה המגלמת את תמציתה של התנועה המוכרת על-פי תורת המיקרו-טראומה.

§          המומחה בחר להתיחס רק לצד האחד של המסמכים הרפואיים הנוגעים לשרותו של התובע בצה"ל (אישור צה"ל משנת 65') אך לא התיחס לפרוטוקול הוועדה הרפואית של משרד הבטחון הנזכר בסע' 2 להחלטת בית-הדין. שם נקבע כי על פי צילום רנטגן שנעשה לתובע בשנת 1979 לא נמצא ביטוי קליני או פתולוגי בגבו של התובע. זאת, שעה שהתובע התקרב לגיל 40.